תסמונת עייפות כרונית ,פיברומיאלגיה ושאר מצבי התשישות הרציפים

מאת: ד"ר תמיר צמח  N.D

בתחומי הרפואה הקונבנציונאלית והטבעית, פסיכולוגיה ונטורופתיה, תסמונת או סינדרום היא תופעה בה מספר תסמינים בלתי רגילים מתאגדים יחד ומפריעים לתפקוד תקין ובריא של האדם. תסמונת אינה מחלה ולרוב לא נדגמת הפרעה אורגנית או פתולוגית בתפקודי הגוף .בין התסמונות הנפוצות ניתן למצוא את: תסמונת עייפות כרונית (הידועה בשמה העממי "מחלת היאפים" – תסמונת המאפיינת בעייפות ממושכת ובתסמינים נוספים שאינם חולפים לאחר מנוחה),תסמונת הכאב כרוני, פיברומיאלגיה (דאבת שרירים – מצב כרוני של תשישות וכאבי שרירים מפושטים כולל כאבי מפרקים ורצועות) ועוד.

בכדי להבין את מנגנון ההפרעה,ודרכי הריפוי בעיני הרפואה הנטורופתית, אסקור במספר מאמרים, גישות שונות המסבירות כיצד האדם מגיע למצב זה, ודרכי התמודדות אפשריים.
 
המאמר הראשון בסדרה יעסוק בהגדרת מצב התשישות והדרכים שהובילו אליו. המאמר השני יתרכז בשפעת שלב התשישות על רמת ה-wellness , רמת חייו של האדם במשורי התפקוד השונים. ובהמשך נכיר את השלבים הראשוניים (עזרה ראשונה) בהתמודדות מול מצב תשישות (אפיסת הכוחות).

תסמונת ההסתגלות הכללית
הגישה הראשונה והבולטת להבנת מצבי התשישות המתמשכת היא: מודל תסמונת ההסתגלות הכללית של האנס סלייה -General Adaptation Syndrome.

בשנת 1936 , פרסם האנס סלייה (Hans Selye) אנדוקרינולוג אוסטרו-קנדי, גישה חדשה -תחת השם תסמונת ההסתגלות הכללית  ובה טבע את  המונח דחק. דחק הוגדר כמצב בו נתקל האדם בדרישות המאיימות על יכולתו להתמודד מול מצבי חיים הכרחיים.
לאחר סדרת ניסויים קליניים, במטרה לצפות בדרכי התמודדות אפשריים מול מצבי דחק דומיננטיים, כגון כאב פיזי ונזק גופני, מצא סלייה שתגובות בעלי החיים השונים לגירויים השונים יוצרות דפוס דומה, ברור וקבוע המחולק לשלושה שלבים מובחנים:
• שלב ראשון, מצוקה/סכנה (Alarm)
חשיפה ראשונית לגירויי חיצוני מאיים תגרור תגובת "הילחם או ברח" - "fight or flight response "  שתאופיין בהתגייסות כל משאבי האדם להדוף או להימנע מהגורם המאיים.
• שלב שני, התמודדות/התנגדות (Resistance)
שלב ההתמודדות מול הגירוי המאיים בניסיון להכריעו. ניסיון רציף של מנגנוני הגוף  להדוף את הגירוי המזיק ולהתגבר על הסכנה , תוך העמדת כל המשאבים הדרושים לסילוקה. מנגנוני ההישרדות ממשיכים להזרים משאבי גוף בכדי להתמודד מול האיום. תהליך שימשך כל עוד שהאיום לא הורחק או עד שמשאבי הגוף אוזלים.
• שלב שלישי, אפיסת-כוחות (Exhaustion)
שלב זה יופיע כאשר האדם לא יצלח להרחיק את הגירוי המאיים, אך במקביל כוחותיו ומשאבים העומדים לרשותו במאבק כלו. כוח ההתנגדות פוחת משמעותית,והתחושה הנלוות תהיה אפיסת כוחות פיזית ונפשית. האדם הופך תשוש, מבולבל ואדיש. אם שלב זה מתארך והגירוי לא פחת, צפוי נזק ארוך- טווח למערכות הגוף ולמנגנוני התגובה, עד נזק בלתי הפיך, היכול להוביל למצבי קריסה ואף מוות .

תסמונות כגון פיברומיאלגיה ותסמונת עייפות כרונית מאובחנות לרוב כשלב אפיסת הכוחות,
מצב כרוני של תשישות וכאבי שרירים מפושטים, כולל כאבי מפרקים, גידים ורצועות.
שכיחות :2%  מהאוכלוסיה (כ- 6 מליון אנשים בארה"ב).

המאמר השני יעסוק בהשפעת שלב אפיסת כוחות על רמת ה-wellness ,רמת חייו של האדם במשורי התפקוד השונים.

התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.